חלומות צלולים לא מספקים שליטה, אלא מטא-קוגניציה

יש איזו דעה רווחת שאם תחלמו צלול תוכלו ״לשלוט״ בחלומות שלכם.

תפיסה שגויה, לדעתי, כי החלומות הם עמוקים ומורכבים יותר מתפיסת שליטה בסיסית של לשנות את הסצנה ולשלוט בנרטיב. ויותר מהכל – אין איזו הבטחה שזה יעבוד. לפעמים בחלום צלול נרצה לעוף אבל הגוף ייתקע בקרקע ולא יצליח, או שנבקש מהדמות שמולנו לענות על שאלה והיא לא תסכים. אין כאן שליטה מוחלטת בחלום.

מה שבאמת מעניין בחלומות צלולים היא הדרך להגיע אליהם ואיך היא משנה את כל תפיסת המציאות, התודעה והעצמי.

הרי בכל חלום המציאות נתפסת כאמיתית, אפשרית, מתרחשת באמת. רק אחרי שמתעוררים, מבינים שהכל היה גיבוב סצנות חלקן הזויות, בסיטואציות שאנחנו בכלל לא קשורים אליהן... חלק מהאנשים הכרתי בבית ספר, המרחב עצמו קרה בשטח פיזי שאני לא מכירה ומעולם לא הייתי בו, ובכלל הייתה דמות מסדרת טלוויזיה שראיתי לפני השינה (הנה אצלי אתמול הופיע דיימון ממשחקי הדרקון 🤣).

שורה תחתונה – אנחנו מקבלים את צירוף הסצנות האלו כמציאות ולא מפקפקים באמיתות הדברים. עד ההתעוררות, שבה ברור שזה לא קרה באמת.

על ידי תרגול חלימה צלולה והטכניקה להגיע אליה, אני מבררת בכל פעם את מצב התודעה שלי: האם ייתכן והמציאות שנחווית כרגע, היא אולי, לא אמיתית?

לי זה קרה לא מזמן. חלמתי שביניין מתמוטט. עלה בי פחד עצוםםם ורצון לברוח משם . אם אני כלכך פוחדת, אולי זה לא אמיתי? עשיתי בדיקת מציאות והבנתי שזה חלום, והכל טוב. הסיכוי שזה יהיה חלום.. גבוה יותר. 

יש כאן הטלת ספק בתפיסת המציאות. הטלת ספק במה שאני מאמינה שהוא ״נכון״. וזוהי המטא-קוגניציה.

מטא-קוגניציה (Metacognition) מוגדרת בפשטות כ"חשיבה על החשיבה" – היכולת של האדם להתבונן בתהליכי החשיבה, הלמידה והרגש של עצמו, לנתח אותם ולנהל אותם בזמן אמת. במקום רק להיות שקוע בתוך מחשבה או תגובה אוטומטית על "טייס אוטומטי", מטא-קוגניציה מפעילה מעין "צופה פנימי" שבודק איך המחשבה הזו נוצרה והאם היא משרתת אותך.

בחלומות צלולים, התרגול שלהם לא מספק שליטה על הסיטואציה כמו על שינוי החוויה הפנימית ועל הוויסות הרגשי שלנו בתוכה.

אם אני חולמת חלום מפחיד שבו מחבל מנסה לפרוץ אליי הביתה, ותירגלתי לעצור ולבדוק את הפחד הזה, והוא מעורר אצלי שאלה – יכול להיות שזה לא אמיתי כרגע אלא חלום? אני מטילה ספק במיקום התודעתי שלי. אולי הפחד חסר משמעות ואין לו ערך עבורי באמת.

זה קרה לי כבר, בחלום כמה שבועות אחרי ה-7 באוקטובר. חלמתי שמחבל נכנס אליי הביתה. (כמובן כשהתעוררתי גם הבנתי שזה לא היה בית שאני מכירה בכלל, אבל בחלום לא זיהיתי את זה...). מה שכן זיהיתי, זו את תחושת הפחד התהומי – אני עומדת למות. בחלום – במקום להתחבא, עשיתי בדיקת מציאות, גיליתי שזה חלום, הבנתי שאני מוגנת ולא יכולה להיפגע. אני לא באמת בסכנת חיים. נרגעתי. אמרתי לו: "אתה יכול לירות, אני לא אפגע".

המטא-קוגניציה הזו, התרגול של חלימה צלולה על ידי בדיקת מציאות (Reality check) והשאלה הפשוטה : – ?Is this a dream – תורמת רבות לא רק להתמודדות עם סיוטים, אלא גם ליציאה מתבנית מחשבה אוטומטית במקרה של סיטואציה חוזרת ביום-יום.

למשל אני יודעת שבכל פעם שקורית סיטואציה הזויה או מפחידה מאוד, אני עוצרת ותוהה: יש מצב שזה לא קורה עכשיו וזה רק בתודעה שלי?

הנה דוגמה: לפני חודשיים טיילנו בקזחסטן בעיר הולדתו של בעלי (טיול שורשים כזה). הלכנו שם עם חברה של אמא של בעלי והיא חיפשה לנו דרך לחזור לאן שהתארחנו... היו כל מיני שינויים באוטובוסים אז היא ניסתה להבין איך נוכל לחזור. עצרה במדרכה ליד ניידת משטרה והחליטה לשאול אותם מה לעשות, 
אמרה להם שאנחנו תיירים מישראל ואיך נוכל לחזור, מה האוטובוסים? הם ענו: אנחנו ניקח אותם! ברגע הבא מצאתי את עצמי בניידת משטרה, מחפשת חגורה והם מפעילים צ׳קלקה כדי לעבור באיזה רמזור שהתחלף לאדום. הזייה! עשיתי בדיקת מציאות – בטוח שזה אמיתי עכשיו?? עצרתי. זה היה אמיתי. אבל העצירה הזו פתחה פתח של ספק. הייתי יותר נוכחת ברגע הזה. הייתי בנוכחות פנימית. וגם הטלתי ספק והייתי מוכנה לשנות אותה.

זה הכוח של מטא-קוגניציה. היא מייצרת עצירה. מרווח בין מה שקורה – בין אם הוא מוזר, מפחיד או מלחיץ ככל שיהיה – לבין התגובה האוטומטית שלנו להאמין לזה מיד.

בסיפור עם המשטרה זו הייתה סיטואציה מצחיקה והזויה. אבל המנגנון הזה הוא בדיוק מה שמשנה את החוויה! אם מגיע סיוט, מועקה כבדה או התקף חרדה.

מה בעצם קורה לנו בסיוט, או ברגע של פחד משתק? התודעה שלנו נשאבת. יש אמונה שלמה בתפיסה הזו של הסיטואציה שקורית, שהאסון כבר קורה, שהמועקה הזו בבטן היא אמת מוחלטת ושאין לנו שום סיכוי. אנחנו נלחמים, בורחים, צועקים. חסרי אונים!

אבל ברגע שמתרגלים להטיל ספק ולהפעיל את הצופה הפנימי, לשאול: "רגע, מה? האם אני באמת בסכנה כרגע, או שזה רק... תגובה אוטומטית של המוח?" – הכל משתנה.

תרגול של חלימה צלולה נדמה שרק מעודד הקלה בסיוטים או ״שליטה״ והשתעשעות בחלומות, ואין ספק שהוא כלי

שעוזר מצד אחד ומלהיב מצד שני. אבל מה אם התרגול של הכלי הזה ישנה את כל רמת המתח הרגילה שאתם נוטים לחוות? וישחרר אותה מוקדם מהצפוי?

בעזרת תרגול של חלימה צלולה תוכלו לשנות את התפיסה של המציאות, במקום להיות כלואים בתחושה חוזרת שאין לה בסיס אמיתי – ליצור ספק בהרגשה. ספק במחשבה. יכול להיות שבעצם הכל בסדר ואני נלחצת ומוטרדת כי זו התגובה האוטומטית או כי זה חלום? יכול להיות שאין סיבה להילחץ כרגע? המטא-קוגניציה הזו תשנה עבורכם את הנרטיב. ושם למעשה, יש יציאה לחופשי.

מוזמנים ליוטיוב שהכנתי על איך טכניקה של חלימה צלולה עוזרת עם רגש, ואיך אפשר לתרגל זאת. 🤍

https://youtu.be/E-1gEl1AMTg?si=xkZmNvx8mSkNlcAo